יחסי ציבור לחברות ומשקיעים בתחום מדעי החיים
תחום מדעי החיים הוא אחד התחומים המורכבים, החדשניים והתחרותיים ביותר בעולם העסקי. חברות ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, פארמה, Digital Health, HealthTech ו-MedTech פועלות בסביבה שבה כל פריצת דרך עשויה להשפיע על חיי אדם, למשוך השקעות של מיליוני דולרים וליצור עניין משמעותי בקרב התקשורת, הקהילה המדעית, המשקיעים והציבור. לצד ההזדמנויות הגדולות, מדובר גם בענף שבו כל מסר חייב להיות מדויק, אמין ומגובה בעובדות.
כאן בדיוק נכנסים לתמונה יחסי ציבור לחברות ומשקיעים בתחום מדעי החיים. בניגוד לתחומים אחרים, שבהם אפשר להסתמך על מסרים שיווקיים בלבד, בעולם מדעי החיים התקשורת מצפה לקבל מידע מקצועי, אמין ובעל ערך אמיתי. גם משקיעים, שותפים אסטרטגיים, רופאים, חוקרים ורגולטורים בוחנים כל הודעה וכל פרסום בזכוכית מגדלת. לכן, פעילות תקשורתית מוצלחת אינה מתחילה בכתיבת הודעה לעיתונות, אלא בגיבוש אסטרטגיה שמחברת בין היעדים העסקיים של החברה לבין הסיפור שהיא רוצה לספר לעולם.
יחסי ציבור לחברות מדעי החיים יכולים לסייע בשלבים שונים של חיי החברה – החל מסטארטאפ בתחילת דרכו שמחפש לבנות אמינות מול משקיעים, דרך חברה הנמצאת בעיצומם של ניסויים קליניים, ועד לחברה ציבורית המעוניינת לחזק את המוניטין שלה בישראל ובעולם. במקביל, גם קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים וקרנות השקעה הפועלות בתחום נהנות מחשיפה תקשורתית מחושבת שמבססת את מעמדן ומגדילה את איכות ההזדמנויות העסקיות שמגיעות אליהן.
כאשר משרד יחסי ציבור לחברות מדעי החיים מבין את האתגרים הייחודיים של הענף, מכיר את השפה המקצועית, יודע לעבוד מול עיתונאים בתחומי הבריאות, המדע, הכלכלה והטכנולוגיה, ומבין כיצד לתרגם מידע מורכב לסיפור תקשורתי ברור, הוא הופך לשותף אסטרטגי שמסייע לחברה להשיג הרבה מעבר לחשיפה בתקשורת.
למה יחסי ציבור בתחום מדעי החיים שונים מכל תחום אחר?
לא מעט אנשים נוטים לחשוב שיחסי ציבור הם אותו שירות לכל חברה, ללא קשר לענף שבו היא פועלת. בפועל, ההבדל בין יחסי ציבור לחברת אופנה לבין יחסי ציבור בתחום מדעי החיים הוא עצום. חברות הפועלות בענפי הביומד והבריאות אינן מוכרות רק מוצר או שירות. הן עוסקות בטכנולוגיות חדשניות, במחקר מדעי, בפיתוח תרופות, באבחון מחלות, במכשור רפואי ובפתרונות שעשויים להשפיע על איכות החיים של מיליוני אנשים.
לכן, כל פעילות תקשורתית חייבת להתבסס על איזון בין דיוק מדעי לבין מסר ברור ונגיש. מצד אחד, אי אפשר להציג מידע שאינו מבוסס או ליצור ציפיות שאינן תואמות את המציאות. מצד שני, גם אי אפשר להציף את העיתונאים והקוראים במונחים מקצועיים שאינם מובנים למי שאינו מגיע מעולם הרפואה או המחקר.
זו הסיבה שחברות רבות בוחרות לעבוד עם משרד יחסי ציבור לחברות מדעי החיים שמכיר לעומק את התחום ויודע כיצד לבנות מסרים מדויקים עבור קהלים שונים. אותו מחקר יכול להיות מוצג בצורה אחת בפני משקיעים, בצורה אחרת בפני כלי תקשורת כלכליים ובצורה שונה לחלוטין כאשר פונים למדיה רפואית מקצועית.
מעבר לכך, תחום מדעי החיים מושפע מגורמים רבים שאינם קיימים ברוב הענפים האחרים, כגון:
- רגולציה מקומית ובינלאומית.
- אישורי FDA ו-CE.
- ניסויים פרה-קליניים וניסויים קליניים.
- שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ובתי חולים.
- מחזורי פיתוח ארוכים שעשויים להימשך שנים.
- רגישות גבוהה לפרסום מידע פיננסי ומדעי.
- תקשורת מול משקיעים, אנליסטים ובעלי מניות.
- עבודה בשווקים בינלאומיים כבר בשלבים מוקדמים של החברה.
במציאות כזו, יחסי ציבור לחברות ביומד אינם מתמקדים רק בפרסום כתבה נוספת. הם עוסקים בבניית אמון ארוך טווח, ביצירת מוניטין מקצועי ובהצגת החברה כגורם רציני ואמין בענף.
אילו חברות בתחום מדעי החיים זקוקות ליחסי ציבור?
המונח "מדעי החיים" כולל מגוון רחב של תחומים, כאשר לכל אחד מהם מאפיינים עסקיים שונים. למרות ההבדלים, לכולם יש מכנה משותף אחד: הצורך להסביר טכנולוגיה מורכבת בצורה ברורה, לבנות אמינות ולהגיע לקהלי יעד מדויקים.
לכן יחסי ציבור לחברות מדעי החיים מתאימים בין היתר ל:
- חברות ביוטכנולוגיה המפתחות טיפולים, תרופות או פלטפורמות מחקר.
- חברות מכשור רפואי המפתחות ציוד חדשני לבתי חולים, מרפאות ומרכזים רפואיים.
- חברות MedTech המשלבות טכנולוגיה עם פתרונות רפואיים מתקדמים.
- חברות Digital Health המפתחות פתרונות תוכנה, ניטור מרחוק ורפואה דיגיטלית.
- חברות HealthTech המציעות חדשנות בתחומי הבריאות.
- חברות פארמה.
- חברות Diagnostics העוסקות באבחון רפואי.
- חברות AI רפואי.
- חברות Gene Therapy ו-Cell Therapy.
- חברות Drug Discovery.
- חברות CRO ו-CDMO.
- סטארטאפים רפואיים בשלבי סיד, Series A ו-Series B.
- חברות ציבוריות הפועלות בתחום מדעי החיים.
- מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות שפועלות בישראל.
לכל אחת מהחברות הללו יש מטרות שונות. סטארטאפ צעיר ירצה בדרך כלל לבסס אמינות מול משקיעים ולמשוך שותפים אסטרטגיים. חברה ותיקה יותר עשויה לרצות לחזק את מעמדה בשוק, להגדיל את החשיפה הבינלאומית או לייצר עניין סביב מוצר חדש. במקרים אחרים, יחסי הציבור נועדו לתמוך בגיוס עובדים איכותיים, ביצירת שיתופי פעולה עם בתי חולים או בחיזוק המותג בקרב הקהילה הרפואית.
יחסי ציבור למשקיעים וקרנות בתחום מדעי החיים
כאשר מדברים על יחסי ציבור לחברות ומשקיעים בתחום מדעי החיים, חשוב לזכור שלא רק החברות עצמן זקוקות לחשיפה תקשורתית. גם קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים, Family Offices וגופי השקעה הפועלים בתחום נהנים מיתרונות משמעותיים כאשר הם בונים נוכחות תקשורתית עקבית.
בעולם שבו יזמים יכולים לבחור מול אילו משקיעים לעבוד, גם למשקיעים יש מותג. קרן שמופיעה בתקשורת המקצועית, משתפת תובנות, מגיבה למגמות בענף ומציגה את פעילותה באופן עקבי, ממצבת את עצמה כגורם מוביל בשוק. התוצאה היא לא רק חשיפה, אלא גם יצירת אמון בקרב יזמים, שותפים ומשקיעים נוספים.
יחסי ציבור למשקיעים אינם מתמקדים בקידום עסקאות בודדות. הם נועדו לבנות מוניטין ארוך טווח ולבסס את הקרן כמובילת דעה בתחום. כאשר הפעילות מתבצעת בצורה נכונה, היא יכולה לתרום ליצירת Deal Flow איכותי יותר, לחיזוק הקשרים עם האקוסיסטם המקומי והבינלאומי ולהגדלת הנראות של מנהלי הקרן.
גם יחסי ציבור לקרנות הון סיכון דורשים הבנה של התחום. יש הבדל משמעותי בין פרסום על השקעה חדשה לבין יצירת נרטיב שמציג את תפיסת העולם של הקרן, את תחומי ההתמחות שלה ואת הערך שהיא מביאה לחברות הפורטפוליו. לעיתים דווקא ריאיון מקצועי, מאמר דעה או חשיפה על השתתפות בכנס בינלאומי מייצרים השפעה גדולה יותר מהודעה על השקעה אחת.
מה המטרות העסקיות של יחסי ציבור לחברות מדעי החיים?
אחת הטעויות הנפוצות היא להסתכל על יחסי ציבור כעל כלי שמטרתו היחידה היא להשיג כתבות בתקשורת. בפועל, כתבה היא רק אמצעי. המטרה האמיתית היא לקדם את היעדים העסקיים של החברה באמצעות בניית אמון, מיצוב מקצועי ויצירת נראות עקבית במקומות הנכונים.
כאשר יחסי ציבור לחברות מדעי החיים מתוכננים כחלק מהאסטרטגיה העסקית, הם יכולים להשפיע על כמעט כל שלב בהתפתחות החברה. חשיפה איכותית בתקשורת מסייעת לחזק את אמון המשקיעים, מקלה על יצירת שיתופי פעולה, תומכת בגיוס עובדים איכותיים ומשפרת את הדרך שבה החברה נתפסת על ידי לקוחות, רגולטורים ושותפים.
חברות רבות מגיעות למשרד יחסי ציבור מתוך מחשבה שהן זקוקות להודעה לעיתונות על גיוס הון או השקת מוצר חדש. בפועל, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא לא "מה נפרסם?", אלא "מה אנחנו רוצים להשיג בעוד שנה או שנתיים?". רק לאחר שמגדירים את היעדים העסקיים, ניתן לבנות תוכנית תקשורת שתשרת אותם.
בדרך כלל, יחסי ציבור בתחום מדעי החיים מסייעים להשיג מטרות כמו:
- בניית אמינות מול משקיעים קיימים ופוטנציאליים.
- חיזוק המוניטין של הנהלת החברה והמייסדים.
- הגדלת החשיפה בקרב שותפים אסטרטגיים בארץ ובעולם.
- תמיכה בגיוסי הון.
- חיזוק הערך הנתפס של החברה.
- יצירת מודעות לטכנולוגיה או לפתרון שהחברה מפתחת.
- משיכת עובדים איכותיים בתחומי המחקר, הפיתוח והניהול.
- יצירת נראות לקראת כנסים מקצועיים ואירועים בינלאומיים.
- תמיכה בהשקת מוצרים חדשים.
- מיצוב החברה כמובילת דעה בתחומה.
כאשר הפעילות מתבצעת לאורך זמן, היא יוצרת נכס אסטרטגי. במקום שכל פרסום יהיה אירוע חד-פעמי, החברה בונה לעצמה נוכחות עקבית שממשיכה לעבוד גם חודשים ושנים קדימה.
באילו שלבים של החברה כדאי להתחיל פעילות יחסי ציבור?
לא מעט יזמים חושבים שיחסי ציבור מתאימים רק לחברות גדולות או לאחר גיוס משמעותי. בפועל, כמעט לכל שלב בהתפתחות החברה יש מטרות תקשורתיות שונות, והאסטרטגיה משתנה בהתאם.
שלב Pre-Seed ו-Seed
בשלב הזה המטרה אינה להופיע בכל כלי תקשורת אפשרי. הדגש הוא על בניית אמון ראשוני, יצירת היכרות עם המייסדים והצגת הפוטנציאל של הטכנולוגיה.
בשלב זה אפשר להתמקד בין היתר ב:
- הצגת החזון של החברה.
- סיפורי יזמות בעלי ערך.
- הצגת הצוות והניסיון המקצועי.
- השתתפות בכנסים מקצועיים.
- בניית פרופיל תקשורתי למייסדים.
שלב Series A ו-Series B
כאן בדרך כלל החברה כבר מחזיקה בטכנולוגיה מגובשת יותר, צוות רחב יותר ולעיתים גם לקוחות ראשונים או שיתופי פעולה משמעותיים.
בשלב הזה יחסי ציבור לחברות ביומד יכולים לתמוך ב:
- גיוסי הון.
- גיוס עובדים.
- הרחבת פעילות בינלאומית.
- חיזוק המותג מול שותפים עסקיים.
- בניית אמון מול לקוחות.
שלב הצמיחה
כאשר החברה כבר פעילה במספר שווקים או מחזיקה במוצר מסחרי, יחסי הציבור הופכים לכלי אסטרטגי לבניית מנהיגות מקצועית.
בשלב הזה חשוב לייצר פעילות עקבית הכוללת:
- מאמרי דעה.
- ראיונות עומק.
- השתתפות בפאנלים.
- הופעות בכנסים.
- סיפורי הצלחה של לקוחות.
- מחקרים וסקרים.
חברות ציבוריות
כאשר מדובר בחברות ציבוריות, האחריות גדלה עוד יותר. כל מסר חייב להיות מתואם עם דרישות הרגולציה ועם כללי הדיווח למשקיעים.
במקרים כאלה משרד יחסי ציבור לחברות מדעי החיים פועל בשיתוף פעולה עם הנהלת החברה, מחלקת קשרי המשקיעים, היועצים המשפטיים ולעיתים גם גורמי הרגולציה.
אילו סיפורים באמת מעניינים את התקשורת?
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא: "יש לנו טכנולוגיה מצוינת, למה אף אחד לא כותב עלינו?"
התשובה פשוטה. עיתונאים לא מחפשים מוצרים. הם מחפשים סיפורים.
גם אם החברה פיתחה פתרון חדשני, זה לא אומר שהוא יהפוך אוטומטית לכתבה. כדי לייצר עניין תקשורתי צריך לזהות מהו הערך החדשותי של כל התפתחות.
במסגרת יחסי ציבור לחברות ביוטכנולוגיה, יחסי ציבור לחברות מכשור רפואי או יחסי ציבור לחברות Digital Health, ניתן לייצר עניין סביב מגוון רחב של אירועים עסקיים, למשל:
- גיוס הון משמעותי.
- שיתוף פעולה עם בית חולים מוביל.
- הסכם עם חברה בינלאומית.
- תוצאות חיוביות של ניסוי קליני.
- אישור FDA.
- אישור CE.
- כניסה לשוק חדש.
- חתימה על הסכם הפצה.
- מינוי מנכ"ל או יו"ר חדש.
- פרסום מחקר מדעי.
- פיתוח טכנולוגיה פורצת דרך.
- רכישה או מיזוג.
- זכייה במענקי מחקר.
- השקת מוצר חדש.
- השתתפות בכנס בינלאומי משמעותי.
עם זאת, חשוב להבין שלא כל אירוע מחייב הודעה לעיתונות. לעיתים דווקא ריאיון אישי עם המנכ"ל, טור מקצועי או חשיפה בכתבת עומק יניבו תוצאות טובות יותר מפרסום רשמי.
הבחירה בפורמט הנכון היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה.
איך בונים אסטרטגיית יחסי ציבור לחברת מדעי החיים?ת מעניינים את התקשורת?
הצלחה תקשורתית אינה נמדדת במספר הכתבות בלבד. היא נמדדת בשאלה האם החשיפה שנוצרה קידמה את מטרות החברה.
לכן, לפני שמתחילים לפנות לעיתונאים, חשוב לבנות אסטרטגיה מסודרת.
בדרך כלל התהליך כולל מספר שלבים:
היכרות מעמיקה עם החברה
בשלב הראשון לומדים את הפעילות העסקית לעומק:
- הטכנולוגיה.
- השוק.
- המתחרים.
- היתרונות התחרותיים.
- קהל היעד.
- היעדים העסקיים.
אי אפשר לייצר תקשורת איכותית בלי להבין לעומק את החברה.
גיבוש המסרים
כמעט כל חברה יכולה לספר עשרות סיפורים שונים.
השאלה היא אילו מהם באמת חשובים.
המסרים צריכים להיות עקביים ולהתאים לכל קהל יעד:
- משקיעים.
- עיתונאים.
- לקוחות.
- שותפים.
- עובדים.
- רגולטורים.
כאשר כל אחד מקבל מסר אחר לחלוטין, נוצר בלבול שפוגע במותג.
בניית תוכנית עבודה
אחת הטעויות הגדולות היא לעבוד "מהודעה להודעה".
גישה נכונה יותר היא לבנות תוכנית שנתית הכוללת:
- אירועים צפויים.
- כנסים.
- השקות.
- מחקרים.
- גיוסים.
- פרסומים מקצועיים.
- הזדמנויות תקשורתיות.
כך ניתן לעבוד בצורה יזומה ולא רק להגיב למה שקורה.
יחסי ציבור בישראל ובתקשורת הבינלאומית
רוב חברות מדעי החיים אינן פועלות רק בישראל. כבר מהשלבים הראשונים הן מכוונות לשוק האמריקאי, האירופי או האסייתי. בהתאם לכך, גם פעילות יחסי הציבור צריכה להסתכל מעבר לשוק המקומי.
מצד אחד, החשיפה בתקשורת הישראלית מסייעת לחזק את המוניטין המקומי, לבנות אמון מול משקיעים ישראלים ולהגדיל את המודעות לחברה. מצד שני, פעמים רבות הלקוחות, השותפים והמשקיעים החשובים ביותר נמצאים דווקא מעבר לים.
לכן יחסי ציבור לחברות Life Sciences משלבים לעיתים קרובות פעילות בשתי זירות במקביל. בישראל ניתן לפעול מול עיתונאי כלכלה, בריאות, חדשנות וטכנולוגיה, בעוד שבזירה הבינלאומית מתמקדים במדיה מקצועית, מגזינים רפואיים, אתרי תעשייה, כנסים בינלאומיים ופלטפורמות הפונות למשקיעים ולמנהלים בענף.
ההבדל אינו רק בשפה, אלא גם בדרך שבה מציגים את הסיפור. כלי תקשורת בינלאומיים מחפשים בדרך כלל חדשנות בעלת השפעה גלובלית, נתונים מבוססים ומשמעות עסקית רחבה. לכן כל מסר חייב להיות מותאם לקהל שאליו הוא מופנה.
יחסי ציבור סביב גיוסי הון - הרבה מעבר להודעה לעיתונות
גיוס הון הוא אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בחייה של חברת מדעי החיים. מעבר להזרמת ההון שתאפשר להמשיך בפיתוח, מדובר גם בנקודת ציון שמעידה על אמון מצד משקיעים ועל התקדמות עסקית. לכן אין פלא שחברות רבות רואות בגיוס הזדמנות לייצר חשיפה תקשורתית.
עם זאת, יחסי ציבור לחברות ומשקיעים בתחום מדעי החיים אינם מתחילים ביום שבו הכסף נכנס לחשבון. במקרים רבים, הפעילות התקשורתית מתחילה חודשים לפני הגיוס ומטרתה לבנות אמון, לחשוף את הנהלת החברה, להציג את הטכנולוגיה ולבסס את החברה כשחקן משמעותי בענף.
כאשר מגיע רגע ההכרזה על הגיוס, התקשורת כבר מכירה את החברה, המשקיעים מבינים טוב יותר את תחום הפעילות שלה והחשיפה זוכה למשקל גדול יותר.
גם לאחר הגיוס העבודה אינה מסתיימת. למעשה, היא רק מתחילה. החשיפה סביב סבב ההשקעה צריכה להשתלב בתוכנית ארוכת טווח שממשיכה ללוות את החברה באמצעות סיפורים חדשים, התקדמות עסקית, שיתופי פעולה והישגים מקצועיים.
חשוב לזכור שלא כל גיוס חייב להפוך לכותרת ראשית. לעיתים עדיף שלא לפרסם כלל, ולעיתים נכון להמתין עד להשלמת תהליכים רגולטוריים או להסכמות עם כלל המשקיעים. ההחלטה מתי לפרסם, כיצד לנסח את ההודעה ואילו מסרים להדגיש היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה.
יחסי ציבור בתקופת רגולציה, ניסויים קליניים ואישורים
אחד ההבדלים המשמעותיים בין חברות מדעי החיים לבין רוב חברות הטכנולוגיה הוא התלות הגבוהה בתהליכים רגולטוריים. אישורי FDA, תקני CE, ניסויים קליניים, ועדות אתיקה ותהליכי אישור במדינות שונות משפיעים באופן ישיר על הפעילות העסקית ועל הדרך שבה החברה יכולה לתקשר עם הציבור.
לכן יחסי ציבור לחברות ביומד מחייבים זהירות רבה. כל הודעה צריכה להיות מבוססת על עובדות, להימנע מהבטחות שאינן מגובות בנתונים ולעמוד בכללי הרגולציה הרלוונטיים.
לאורך חיי החברה קיימים מספר שלבים שבהם ניתן לייצר עניין תקשורתי משמעותי, למשל:
- תחילת ניסוי קליני.
- השלמת גיוס מטופלים לניסוי.
- פרסום תוצאות ביניים.
- סיום שלב קליני.
- קבלת אישור FDA.
- קבלת אישור CE.
- קבלת פטנט משמעותי.
- אישור לשיווק במדינות חדשות.
- חתימה על הסכם מסחור.
- שיתוף פעולה עם מוסד רפואי מוביל.
האתגר הוא לא רק לזהות את ההזדמנות התקשורתית, אלא גם להבין כיצד להציג אותה. עיתונאי כלכלה ירצה להבין את ההשפעה העסקית, עיתונאי בריאות יתעניין במשמעות הקלינית וזמן ההגעה של המוצר לשוק, בעוד שמשקיעים יחפשו את ההשלכות על פוטנציאל הצמיחה של החברה.
זו בדיוק הסיבה ש-יחסי ציבור לחברות HealthTech, יחסי ציבור לחברות MedTech ו-יחסי ציבור לחברות פארמה דורשים היכרות עמוקה עם השפה המקצועית ועם הדרך שבה כל קהל יעד צורך מידע.
ניהול משברים - כשהתקשורת לא מחכה לתגובה
לא כל חשיפה תקשורתית מתרחשת בעקבות חדשות טובות. גם החברות המצליחות ביותר עלולות להתמודד עם משברים, ולעיתים הדרך שבה החברה מגיבה חשובה לא פחות מהאירוע עצמו.
בתחום מדעי החיים, משברים יכולים להיות מורכבים במיוחד, משום שהם עשויים להשפיע על מטופלים, משקיעים, שותפים עסקיים, עובדים ואף על מחיר המניה של החברה.
בין המצבים הנפוצים:
- תוצאות ניסוי שלא עמדו ביעדים.
- עיכובים בתהליך רגולטורי.
- דחיית אישור של רגולטור.
- תקלות במוצר.
- ריקול של מכשור רפואי.
- ביקורת ציבורית או מקצועית.
- ירידה חדה בערך החברה.
- עזיבת בכירים.
- מחלוקות עם שותפים עסקיים.
במצבים כאלה, שתיקה אינה תמיד הפתרון הנכון, אבל גם תגובה מהירה מדי עלולה לגרום לנזק.
ניהול משבר מקצועי כולל בראש ובראשונה איסוף מידע, גיבוש מסרים, תיאום עם הנהלת החברה והיועצים המשפטיים, והבנה כיצד צפויה התקשורת להגיב. רק לאחר מכן מחליטים אם נכון להוציא תגובה רשמית, לקיים ראיונות, לפרסם הודעה מסודרת או לבחור באסטרטגיית תקשורת אחרת.
אחת הטעויות הגדולות ביותר היא להתחיל לחשוב על יחסי ציבור רק כאשר המשבר כבר פרץ. חברות שמנהלות פעילות תקשורתית עקבית לאורך השנים נהנות בדרך כלל ממאגר של אמון ומוניטין, שמסייע להן להתמודד טוב יותר גם בתקופות מאתגרות.
טעויות נפוצות שחברות מדעי החיים עושות ביחסי ציבור
גם חברות מצוינות עם טכנולוגיה פורצת דרך עלולות לפספס הזדמנויות תקשורתיות בגלל טעויות שחוזרות על עצמן.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שהטכנולוגיה "מדברת בעד עצמה". בפועל, גם הפיתוח החדשני ביותר לא יקבל חשיפה אם לא יידעו להסביר מדוע הוא חשוב, למי הוא מיועד ואיזו בעיה הוא פותר.
טעויות נוספות שניתן לראות לא מעט:
- שימוש בשפה מדעית מורכבת מדי.
- הפצת הודעות לעיתונות שאין בהן ערך חדשותי.
- ניסיון לפרסם כל התקדמות קטנה.
- הבטחות מוגזמות לגבי תוצאות עתידיות.
- היעדר אסטרטגיית תוכן ארוכת טווח.
- חוסר אחידות במסרים של הנהלת החברה.
- התמקדות בטכנולוגיה במקום בערך העסקי והאנושי.
- התעלמות מחשיבות המיתוג האישי של המייסדים והמנהלים.
- פעילות תגובתית בלבד, ללא יוזמה.
כאשר עובדים עם משרד יחסי ציבור לחברות מדעי החיים, ניתן להימנע מחלק גדול מהטעויות הללו באמצעות תכנון מוקדם, תיאום ציפיות ובניית תוכנית עבודה מסודרת.
שאלות נפוצות
האם כל חברת מדעי החיים צריכה יחסי ציבור?
לא בהכרח בכל שלב, אבל כמעט כל חברה יכולה להפיק ערך מפעילות תקשורתית כאשר היא מותאמת למטרות העסקיות שלה. גם סטארטאפ צעיר יכול ליהנות מחשיפה נכונה, כל עוד היא מתבצעת בזמן המתאים ובאופן מדוד.
האם יחסי ציבור יכולים לעזור בגיוס השקעות?
בהחלט. אמנם יחסי ציבור לבדם אינם מגייסים כסף, אך הם יכולים לייצר עניין של משקיעים בחברה ולחזק את אמון המשקיעים, לבסס את הנהלת החברה כמובילת דעה ולהגדיל את החשיפה להזדמנויות עסקיות חדשות.
האם כל הודעה לעיתונות מתפרסמת?
לא. עיתונאים בוחרים לפרסם רק סיפורים שיש להם ערך חדשותי. תפקידו של משרד יחסי הציבור הוא לזהות את הזווית הנכונה, לבחור את העיתונאים המתאימים ולהגדיל משמעותית את הסיכוי לפרסום איכותי.
כמה זמן לוקח לראות תוצאות?
יחסי ציבור הם תהליך מתמשך. לעיתים ניתן לראות תוצאות כבר במהלך השבועות הראשונים, אך בניית מוניטין אמיתי מתרחשת לאורך חודשים ושנים של עבודה עקבית.
האם אפשר לפעול גם מול תקשורת בינלאומית?
כן. עבור חברות רבות הפועלות בתחום מדעי החיים, החשיפה הבינלאומית חשובה לא פחות מהחשיפה בישראל. אסטרטגיית יחסי הציבור צריכה לקחת זאת בחשבון כבר מתחילת הדרך.
מה ההבדל בין יחסי ציבור לשיווק?
שיווק מתמקד בעיקר בקידום מוצרים ושירותים באמצעות ערוצים שבשליטת החברה. יחסי ציבור מתמקדים בבניית אמון, יצירת מוניטין והשגת חשיפה באמצעות גורמים חיצוניים כמו כלי תקשורת, כנסים, פודקאסטים ומובילי דעה.
למה לבחור באורי מאירוביץ' ליחסי ציבור בתחום מדעי החיים?
תחום מדעי החיים דורש הרבה יותר מהיכרות עם עולם התקשורת. הוא מחייב הבנה של השפה המקצועית, של מחזור החיים של חברות ביומד, של מערכת היחסים בין יזמים למשקיעים ושל הדרך שבה מתקבלות החלטות בתעשייה.
אורי מאירוביץ' מלווה חברות, יזמים ומשקיעים הפועלים בתחומי הביומד, הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי, הפארמה והחדשנות הרפואית, תוך התאמת אסטרטגיית יחסי הציבור למטרות העסקיות של כל לקוח. הניסיון שנצבר בעבודה עם חברות בשלבי צמיחה שונים, לצד היכרות עם האקוסיסטם המקומי והבינלאומי ועם המדיה הכלכלית, הטכנולוגית והרפואית, מאפשר לבנות תוכניות תקשורת שמבוססות על חשיבה ארוכת טווח ולא על מהלכים נקודתיים.
בין אם מדובר ביחסי ציבור לחברות ביוטכנולוגיה, יחסי ציבור לחברות מכשור רפואי, יחסי ציבור לחברות Digital Health, יחסי ציבור לחברות Life Sciences, יחסי ציבור למשקיעים או יחסי ציבור לקרנות הון סיכון, המטרה נשארת זהה: ליצור נוכחות תקשורתית שמקדמת את היעדים העסקיים של החברה, מחזקת את המוניטין שלה ומסייעת לה לבלוט בשוק תחרותי ודינמי.
אם גם אתם מחפשים משרד יחסי ציבור לחברות מדעי החיים שמכיר את התחום לעומק, מבין את האתגרים הייחודיים של הענף ויודע להפוך חדשנות מדעית לסיפור שמייצר עניין אמיתי, אורי מאירוביץ' ישמח להכיר את החברה שלכם, להבין את היעדים העסקיים שלכם ולבנות עבורכם אסטרטגיית יחסי ציבור שתסייע לכם לצמוח, לחזק את המותג ולהגיע לקהלים החשובים ביותר עבורכם.
פריט #1
מגיע לך יח״צ
הרבה יותר טוב!
הכניסו פרטים ונחשוב יחד על
אסרטגיית היח״צ שלכם